גינקומסטיה והקטנת חזה לגבר
אין ספק שכאשר אנו שומעים על ניתוחים פלסטיים באזור החזה, אני חושבים באופן אוטומטי על הליכים השייכים לנשים בלבד, אך למעשה אנו טועים. לבטח אף אחד מאתנו שאינו קרוב לתחום, לא שמע על ‘גניקומסטיה’, התופעה הגורמת לחזה גברי להראות מלא כחזה נשי, מלבד אלו מאתנו הסובלים ממנה. אך גם לתופעה זו, שיכולה לגרום לא מעט אי נעימות יש כיום פתרון, ולא – הוא לא שייך לנשים בלבד; הקטנת חזה. הליך ההקטנה במקרה זה יכול לסייע לגבר להתגבר על הבושה המתלווה לעתים רבות לתופעת הגינקומסטיה, ולפתח מחדש את ביטחונו העצמי.
גינקומסטיה: כיצד נגרמת התופעה?
גינקומסטיה פוגעת בלא מעט גברים, ובין 40 ל-60 אחוזים מן הגברים יסבלו ממנה בדרגה כזו או אחרת. התופעה יכולה להופיע רק בשד אחד או בשניהם, ויכולה לגרום לאי נוחות רבה לגבר ולחוסר בטחון עצמי. התופעה מופיעה בצורה שכיחה מאד בתקופת גיל ההתבגרות, טרם הגוף הגברי סיים להתעצב, אך לרוב חולפת לבד בסיום ההתפתחות. באותם גברים הסובלים מן התופעה והיא איננה חולפת, ניתן לבצע הליך הקטנת חזה שיסייע להם להגיע למראה המבוקש. יש לקחת בחשבון כי גניקומסטיה יכולה להיגרם גם בעקבות מצבים ומחלות שונות כגון: שימוש בסטרואידים, עישון מריחואנה, גידול בגוף המייצר הורמון נשי וגורם לצמיחת החזה, נטילת תרופות שונות, מחלות כמו מחלת כבד, מחלה הפוגעת באשכים, תסמונת ג’ילברט, קלמן או קליינפלטר ועוד. חשוב מאד לאבחן קודם לכן את סיבת הופעת הגניקומסטיה ורק אחר כך לטפל בה בצורה המתאימה. במידה והגניקומסטיה נגרמת ממחלה כלשהי, יש קודם כל לטפל בתסמיני המחלה ולהגיע לריפוי, טרם בוחרים בהליך ניתוחי.
גינקומסטיה: ההחלטה על ביצוע ההליך
אין מדובר בתופעה מזיקה או לא בריאה, כל עוד היא אינה נובעת ממחלות רקע או משימוש יתר בתרופות או בחומרים אסורים, ולכן אין שום סיבה בריאותית לבצע הליך הקטנה. יחד עם זאת, המחיר הנפשי הוא לעתים כבד מנשוא ופוגע בביטחון ובדימוי העצמי של הגבר המתמודד עם התופעה. התופעה מופיעה בדרגות שונות, וכמובן שככל שהיא חמורה יותר, כך גדלה ההשפעה הנפשית על המטופל. הליך זה יכול לשפר דרמטית את מראה החזה הגברי ולהחזיר מחדש את הביטחון בגוף.
סוגי המטופלים המגיעים אל הניתוח
אל הניתוח מגיעים גברים בכל הגילאים, למרות שניתן לראות עלייה משמעותית בסטטיסטיקות המבקשים לנתח בגיל 18, שכן הם עומדים לפני הגיוס לצבא, ורוצים לפתור את הבעיה טרם הצטרפות למערכת. את הניתוח ניתן לבצע על גברים בריאים, שאינם סובלים מעודף משקל, ושאין סיבה פיזית בלתי פתורה להיווצרות הגינקומסטיה בגופם.
מי אינו מתאים לניתוח?
לא מומלץ לבצע את הניתוח על גברים הסובלים מעודף משקל משמעותי, שכן יש סיכוי רב כי עם הפחתה במשקל, תפחת הגינקומסטיה משמעותית. בנוסף, אין לבצע את הניתוח על גברים הצורכים חומרים אסורים (כגון מריחואנה או סטרואידים) או על גברים השותים אלכוהול בצורה מוגזמת. יש לשקול אם כדאי לעבור את הניתוח לבעלי לחץ דם גבוה, מעשנים כבדים וכאלה שעברו ירידה משמעותית במשקל ממש לאחרונה, שכן כל אלו יכולים להוות גורמי סיכון משמעותיים.
כיצד מתבצע הניתוח?
מכיוון שקיימות כמה דרגות שונות של גינקומסטיה, יש גם כמה פרוצדורות שונות לניתוח, העיקריות שבהן: שאיבת שומן, הסרת רקמה באמצעות חתכים, או שילוב של שתי השיטות ביחד. בכל המקרים הניתוח נעשה בהרדמה כללית, אך ההתאוששות ממנו מהירה ורוב המטופלים חוזרים לביתם כבר באותו היום.
גניקומסטיה בדרגה נמוכה
במקרים כאלה, בהם אין רקמה קשה מאד ואין צורך לכרות אותה, יתבצעו חתכים קטנים דרכם תוחדר צינורית קטנה שתשאב את השומן ואת הרקמה הרכה החוצה. לרוב לא ידרשו הליכים נוספים ולא יישאר עור עודף שיש להסירו. החתכים נתפרים עם תפרים נספגים ואין צורך להסירם, והצלקות שנותרות לאחר מכן הן כמעט ובלתי מובחנות.
גניקומסטיה בינונית או קשה
במידה ומדובר בגניקומסטיה מובחנת יותר, יש צורך לכרות את הרקמה הבלוטית העודפת (הרקמה הקשה), לכן מבצעים חתכים נרחבים יותר בהיקף העטרה ומשם נכנסים כדי לכרות את הרקמה. באם מדובר בגינקומסטיה בדרגה קשה מאד הניתוח יכלול שאיבה, כריתת רקמה, הסרת עור עודף, הקטנת היקף העטרה ואפילו הרמה של החזה. כאן יש סיכוי לצלקות נרחבות יותר, בהתאם לבחירות הניתוחיות אותם מקבלת המנתחת. לעתים, כאשר יש כמות משמעותית של עור עודף, יש צורך לבצע את הניתוח בשני שלבים, שאיבה וכריתת הרקמה הקשה בשלב הראשון, והסרת כל העור העודף שלא התכווץ בשלב השני.
הכנה לפני הניתוח
לפני הניתוח תאבחן הרופאה את הסיבה לגינקומסטיה ואת דרגת החומרה שלה, ובהתאם לכך תתכנן את מהלך הניתוח ואת השיטות בהן היא עתידה להשתמש. בנוסף, תתבצע בדיקת רקע מקיפה על עברו הרפואי של המטופל. המטופל יעבור סדרת בדיקות דם ויתבקש להפסיק לנטול תרופות מדללות דם (כמו אספירין או תרופות הומאופתיות), ולהפסיק לעשן לפחות שבועיים לפני הניתוח.
מיד לאחר הניתוח
הניתוח עצמו אורך בין שעה לשלוש שעות, בהתאם להליכים אותם בחרה המנתחת לבצע. לרוב לאחר הניתוח, המטופל יופנה לחדר התאוששות כדי לנוח וישוחרר לביתו מיד באותו היום. במידה והיה סיבוך כלשהו או שיש רצון להשגיח על המטופל הוא יישאר למשך הלילה בבית החולים וישוחרר למחרת. לאחר הניתוח תולבש על המטופל מעין חבישת לחץ כדי לשמור על תוצאות הניתוח ולמנוע שטפי דם. החבישה נשארת לאורך כל תהליך ההחלמה.
התאוששות והחלמה ראשונית
הימים הראשונים הם הימים המציבים את האתגרים המשמעותיים ביותר בכל תהליך ההחלמה. יתכן ויסבול המטופל מכאבים (אותם ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים רגילים) ויתכן ויחווה אי נוחות והפרעה בתפקוד מלא של הזרועות. אין סיבה שיהיו כאבים רבים מדי לאחר הניתוח, ורוב המטופלים חוזרים לעבודה ולתפקוד מלא כשבוע לאחריו. יש להימנע ממאמץ מכל סוג, פעילות גופנית מוגזמת וקיום יחסי מין במשך שבועיים לאחר הניתוח, ומכל מאמץ המסכן את אזור החזה בצורה כלשהי למשך ארבעה שבועות. שגרה מלאה תתאפשר כחודש וחצי לאחר הניתוח.
הסתגלות בשנה הראשונה
בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח יהיה ניתן להבחין בנפיחות ובבצקות שעתידות להיעלם עם הזמן. את התוצאה הסופית של הניתוח ניתן יהיה לראות רק כשלושה חודשים ויותר לאחריו. את חגורת הלחץ יהיה על המטופל ללבוש במשך חודש עד חודש וחצי באופן קבוע, על מנת לאפשר החלמה אידאלית. יש להקפיד שלא לחשוף את אזור הניתוח לשמש במשך שנה שלמה. ניתן להשתמש בפלסטרים בצבע עור על מנת לכסות את הצלקות במידה ומעוניינים ללכת לים או לשהות בשמש ללא חולצה.
סיכונים אפשריים
כל עוד בחרתם באיש מקצוע מומחה, הסיכונים בניתוח כזה הם מזעריים, אך הם כוללים בין היתר: דימום, זיהום, פגיעה כלשהי באיכות העור, הצטברות נוזלים ובצקות, עיוות, פגיעה או איבוד תחושה בפטמה, שינויים בפיגמנטציה של העור, א-סימטריה משמעותית, תחושת נימול ועוד. רוב התופעות האלה אינן מדאיגות, אך אם אתם חווים שינוי בתחושה, כאבים או עליה בחום הגוף לאחר הניתוח, פנו לרופאה להמשך טיפול מיידי.
