שאיבת שומן בבטן- מהי?
או: מי צריך שאיבת שומן בבטן? לעתים ניתן לראות כיצד אנשים מנסים לצמצם את נושא ההשמנה למרכיב אחד בלבד: תזונה, גנטיקה, סוג דם, התפתחות טכנולוגית, ועוד אלפי מרכיבים שונים שמוצגים במחקרים המכריזים “בודדנו את הגורם להשמנה!”. האמת היא, שאין גורם אחד שיוצר את ההשמנה, אלא אוסף של גורמים ונסיבות, ולכן אין גם דרך אחת בלבד להילחם בה. אנשים רבים חשים תסכול משמעותי כאשר הם מצויים בדיאטה או בתזונה מסודרת ובריאה, מבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע, חיים חיים בריאים ופעילים ועדיין לא מצליחים להיפטר ממצבורי שומן היושבים באזורים אסטרטגיים בגוף וגורמים לחוסר נוחות תמידי. במקום לחפש את המרכיב האשם באותם מצבורי שומן שלא נעלמים, יש דרך קלה ופשוטה לטפל בהם ולקבל גוף חטוב יותר ומעוצב – שאיבת השומן מהבטן והירכיים.
שאיבת שומן- ההחלטה
כבר שנים רבות שמנתחים פלסטיים מבצעים את הליך שאיבת השומן, אך כיום הטכנולוגיה הגיעה למצב בו התהליך מתנהל בצורה חלקה יותר מבעבר, מהירה יותר, עם פחות תופעות לוואי, זמן החלמה מהיר ותוצאות טובות. לעתים יש צורך בניתוחים נלווים (כמו מתיחת בטן לעור עודף) אשר יכולים להשלים את המראה בצורה אידאלית. ניתוח שאיבת השומן יכול לסייע לכם לעצב את הגוף ולהגיע לתוצאות אותן תמיד רציתם ועליהן נלחמתם, אך הטבע לא אפשר לכם להגיע אליהן. הניתוח מתבצע עם חתכים מינימליים ויכול לכסות גם שטחי גוף גדולים. הניתוח יכול לסייע לנשים ליצור טליה מחוטבת בצורת שעון חול, להפתר ממצבורי שומן בירכיים ולגברים ליצור מבנה אחיד יותר, ללא כיסי שומן בצדי הבטן. מה שחשוב להבין, הניתוח אינו תחליף לדיאטה ואינו מתאים למי שסובל מהשמנת יתר.
סוגי מטופלים שעוברים את הניתוח
רוב המטופלים המגיעים לניתוח שאיבת שומן בבטן או בירכיים הם אנשים צעירים, שסובלים ממצבורי שומן באזור הבטן או הירכיים, אך ללא עודף משקל משמעותי בשאר הגוף, ומעוניינים לעצב מחדש את גופם לצורה חטובה יותר, ללא שומן. על מנת להיות מתאימים לניתוח על המטופלים להיות בעלי משקל גוף סטנדרטי (בבדיקתBMI הבודקת את משקל הגוף אל מול הגובה), עם עור שאינו סובל מרפיון משמעותי או מצלוליט. יש לבדוק כי משקל הגוף של המטופל יציב לאורך זמן, ללא תנודות חריגות, וכי הוא מתכנן לשמור על אורח חיים עקבי כדי לשמור על תוצאות הטיפול. יתרה מזאת, על המטופלים לדעת כי הכוח ליצור את המראה הסופי הרצוי נמצא לחלוטין בידיים שלהם, וכי השאיבה מתגלית בתוצאותיה הטובות ביותר, רק אם היא מתבצעת יד ביד עם תזונה נכונה ואורח חיים פעיל.
מי לא מתאים לניתוח?
המטופלים שאינם מתאימים לניתוח הם כאלה בעלי משקל עודף, מצבורי שומן גדולים, כאלה המתנדנדים במשקלם בעליות וירידות קיצוניות, כאלה שאיכות העור שלהם ירודה והעור איבד מהאלסטיות שלו (בעקבות גיל או שינויים במבנה הגוף), צעירים מתחת לגיל 18 שעוד לא סיימו את תהליך הגדילה והתייצבות הגוף, נשים המתכננות להיכנס להריון במהלך השנה אחרי הניתוח, או נשים לאחר לידות מרובות הסובלות מעור רפוי מאד באזור הבטן.
כיצד מתבצעת שאיבת השומן?
ישנן כמה שיטות לבצע את השאיבה, כאשר הנפוצה ביותר מבניהן כוללת הרדמה, ביצוע חתכים מזעריים באזורים מהם ישאב השומן והחדרת צינורית דקה דרך החתכים. בצינורית הזו יזרמו מי מלח סטריליים שמיועדים לנפח את האזור ולהקל על השאיבה עצמה, וחומרים שמיועדים לכווץ את כלי הדם באזור. לאחר ניפוח האזור, ישאב השומן החוצה (ביחד עם הנוזל שהוזרק) באמצעות מכשיר ואקום. ברוב השאיבות לא ישאבו יותר מ-3-4 קילוגרם של שומן. לאחר השאיבה, נסגרים החתכים עם תפרים נספגים המיועדים לנשור מעצמם לאחר זמן מה, והמטופל נשלח להתאוששות.
שאיבת שומן בבטן
תהליך שאיבת השומן מתבצע בצורה שתוארה מעלה, כאשר הרופאה מבצעת חתך קטן באזור הטבור, או באזור קו המפשעה, דרכו יוכנס הנוזל לניפוח וישאב השומן. יש לשים לב כי בבטן המטופל אין עור רפוי עודף, שכן שאיבת השומן יכולה לגרום לעור להתרופף אף יותר. במקרים כאלו, מומלץ לשקול לשלב ניתוח מתיחת בטן על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר. לאחר הניתוח ייחבש המטופל בחגורת בטן מחטבת איתה יאלץ להישאר במהלך תקופת ההחלמה על מנת להגיע לתוצאות אידאליות.
שאיבת שומן מהירכיים
רוב הנשים יצהירו כי השומן בירכיים הוא השומן שמפריע להן ביותר, וכי הוא השומן שהכי קשה להיפטר ממנו באמצעות תזונה וספורט, לכן יגיעו לניתוח שאיבת השומן ועיצוב הירכיים. הניתוח הזה הוא מעט ארוך יותר מניתוח שאיבת השומן בבטן, שכן זווית הכניסה אל הירכיים יכולה להיות מעט בעייתית ויש צורך לשאוב שומן מכל האזור (פנים הירך, האזור החיצוני של הירך, והחיבור בו פוגשת הירך את הישבן). לאחר סיום הניתוח ייחבש המטופל בחבישת לחץ או חגורה מיוחדת על הירכיים על מנת להשיג תוצאות טובות.
ההכנה לניתוח
טרם הניתוח ישלח המטופל לעבור בדיקות דם כלליות, ואף יתבקש להפסיק ליטול תרופות מסוימות האחריות על דילול דם (באם הוא נוטל כאלה) כמו אספירין ותרופות הומיאופתיות. המטופל יתבקש להפסיק לעשן כשלושה שבועות לפני הניתוח ואף להימנע משתיית אלכוהול. אל הניתוח יגיע המטופל כאשר הוא נמצא בצום כבר 6 שעות, לבוש בבגדים נוחים שקל להסירם, ומוכן ללילה של אשפוז בבית החולים.
מיד לאחר הניתוח
מיד לאחר ניתוח שאיבת שומן בבטן ילבישו על המטופל חגורת לחץ מיוחדת (או מכנסי לחץ, תלוי באזור השאיבה) שתפקידם לשמור על לחץ באזור ולגרום לקיבוע העור בצורה מתוחה ואחידה. לאחר הניתוח יובל המטופל להתאוששות ולרוב יישאר ללילה אחד להשגחה בבית החולים, לאחריו ישוחרר הביתה, באם נבדק שהמטופל יורד לבדו מן המיטה, מסתובב ומרגיש טוב. יתכנו כאבים כבר בהתחלה, אך ניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים סטנדרטיים.
התאוששות והחלמה ראשונית
ההחלמה מן הניתוח אינה ארוכה או מסובכת, ורוב המטופלים חוזרים לעבודה כבר לאחר השבוע הראשון. את חגורת הלחץ יהיה על המטופל ללבוש במשך שישה שבועות, אך היא אינה מפריעה לתפקוד היומיומי. לאחר שבוע מיום הניתוח, יוכל המטופל לבצע באזורי הניתוח עיסוי קל, שיזרז את תהליך ההחלמה ואף יקל על הכאבים, בתנאי שהמטופל יתמיד בו. העיסוי מסייע להוריד את הנפיחות הקיימת באזור במהירות בשל המרצת הדם. יתכן ובימים הראשונים ירגיש המטופל שינוי בתחושה באזור בו התבצעה השאיבה, אך מדובר בשינוי זמני וחולף. אמנם מומלץ למטופל להימנע ממאמץ גופני במהלך השבועות הראשונים לאחר הניתוח, אבל כן יומלץ לו לשמור על תנועה, ולא לשכב במיטה, על מנת למנוע היווצרות אפשרית של קרישי דם.
הסתגלות בשנה הראשונה
החזרה לשגרה במלואה תתבצע לאחר חודש מיום הניתוח, אז גם יוסרו חגורות הלחץ, התפרים במקום ינשרו, ולא תהיינה מגבלות על המטופל. תוצאות הניתוח יחלו להתגלות אט אט ויופיעו במלואן רק כ-3 חודשים לאחריו כאשר כל הנפיחות תרד וההיקפים יצטמצמו. ככל שהמטופל יהיה פעיל יותר, ישמור על פעילות גופנית ועל תזונה נכונה, כך תוצאות הניתוח תשמרנה בצורה טובה יותר, וכך לא יגדלו תאי שומן חדשים. במהלך חצי השנה הראשונה לאחר הניתוח, תהיינה צלקות הניתוח בצבע אדום כהה, אך במהלך החודשים שאחר כך ילכו ויטשטשו לאט עד שיהיו כמעט בלתי מובחנות.
סיכונים אפשריים בניתוח
ישנם כמה גורמי סיכון מאד משמעותיים בניתוח שאיבת שומן בבטן או בירכיים, אשר הם לרוב האחראיים העיקריים לסיכונים או סיבוכים שמתפתחים. גורם הסיכון הראשון הוא נטילת מדללי דם באופן קבוע, והוא יכול לגרום לדימום מוגבר, קרישי דם, שטפי דם שנמשכים זמן ארוך יותר מן המקובל ועוד. גורם סיכון נוסף הוא עודף משקל והוא מעלה את הסיכון לבעיות נשימה לאחר הניתוח, זיהומים, החלמה איטית ועוד. סיכונים נוספים אפשריים הם הופעת דלקת באזור, תסחיפי שומן, איבוד נוזלים ועוד, וגם סיבוכים אסתטיים כמו צלקות בולטות, הופעת צלוליט, דליות ורידים, שקעים וחריצים בעור וכדומה. באם אתם מרגישים כאבים לא צפויים, חום או חולשה קיצונית, פנו אל הרופאה המטפלת להמשך טיפול מיידי.
